החלטה בתיק עת"א 20598-12-10

1.         המשיב, אסיר בטחוני, מרצה עונש מאסר עולם לא קצוב בגין הרשעתו ברצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל, בתאריך 4.11.95 ומאז 19.12.95 הוא מוחזק בהפרדת יחיד.

            המבקש עותר להמשיך ולהחזיק את המשיב בהפרדת יחיד לתקופה של 6 חודשים נוספים החל מיום 7.1.11.

2.         ביום 7.12.10 דחה ביהמ"ש העליון ברע"ב 8426/09 ואח' בקשות רשות ערעור שהגיש המשיב על החלטות של בתי המשפט המחוזיים להורות על המשך החזקתו בהפרדת יחיד.

           בסעיפים 9-10 לפסה"ד אמרה כב' השופטת נאור

           9.      "... ניתן, לדעתי, בשל חלוף הזמן לשקול בהארכה הבאה שמן הסתם תתבקש שהות קצרה של המבקש עם אסיר נוסף או עם מספר אסירים נוספים, כגון לצורך תפילה במניין, והכל תחת פיקוח. אם חרף הבטחותיו והתחייבויותיו ינצל המשיב לרעה אפשרות זו, ניתן יהיה להפסיק את המפגש לאלתר . תהא זו מעין תקופת מבחן למבקש ואם לא יעמוד בה אין לו אלא על עצמו להלין [ראו והשוו: עניין ואנונו (בג"ץ 6565/08 ואנונו נ' אלוף פיקוד העורף ( [פורסם בנבו] , 6.7.2009) ; ובעקבותיו בג"ץ 6767/10 ואנונו נ' אלוף פיקוד העורף ( [פורסם בנבו] , 13.10.2010))].

           10.    אמרתי כי לדידי ניתן יהיה לשקול אפשרות כזו בעתיד, בלי לקבוע מסמרות בדבר. אפשרות זו של ריכוך ההפרדה מעת לעת, בדרך שאינה הפרדה זוגית, כגון הוצאת המבקש לצורך תפילה עם אסירים אחרים והחזרתו להפרדה לאחר פרק זמן קצר, לא עלתה בדיון לפנינו. אלא, בטיעון העלה בא כוח המבקש דרישה גורפת לביטול ההפרדה בסייג של חזרה לתא בלילות [ראו והשוו: רע"ב 1675/08 גור נ' שירות בתי הסוהר ( [פורסם בנבו] , 29.11.2010)]. בית המשפט המחוזי אם וככל שיתבקש להאריך שוב את ההפרדה יבחן אפשרות זו של ריכוך תנאי ההפרדה או אפשרות דומה לה".

3.         המשיב מבקש להוציאו מהפרדת היחיד ולחלופין לאפשר לו להתפלל במניין ומסרב להחזקתו בהפרדה זוגית או ללמוד בחברתו של אסיר אחר למשך שעה פעם בשבוע או שבועיים, כפי שהוצע לו ע"י המבקש (ראה התגובה בכתב מיום 6.12.11).

4.         בסעיף 9 לבקשה טוען המבקש שלהערכת גורמי הבטחון נדרשת החזקת המשיב בהפרדה לשם שמירה על בטחון המדינה ועל בטחונו של המשיב.

            בקשת המבקש להמשיך בהחזקת המשיב בהפרדת יחיד נתמכת באמור בסעיפים 5-7 לתצהירה של סג"ד בן דוד-פוגל, קמ"ן מחוז מרכז בשב"ס, שנחקרה ארוכות על תצהירה ע"י ב"כ המשיב, לאחר ששלח לה עשרות שאלות בכתב באמצעות ב"כ המבקש.

5.         בפתח הדיון הראשון בבקשה ביום 3.1.11 דחה ב"כ המשיב את בקשת ב"כ המבקש להציג בפני את החומר המודיעיני בכתב מהשב"כ והשב"ס שהוצג בדיונים קודמים בפני בתי המשפט המחוזיים שהחליטו להאריך את החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד ובפני ביהמ"ש העליון עובר לפסק דינו ברע"ב 8426/09 ואח' הנ"ל (ראה סעיף 6 לפסה"ד).

6.         ב"כ המבקש טוען כי בנסיבות אלה חלה על הבקשה להמשיך בהחזקת המשיב בהפרדת יחיד "חזקת תקינות מעשה המנהל" כפי שנקבע ע"י ביהמ"ש העליון בפסיקה שהובאה בסעיף 5 להנחיית פרקליט המדינה 12.9 בענין הצגת מידע סודי לביהמ"ש שדן בעתירות אסירים.

7.         ב"כ המשיב טוען שאין להחיל את "חזקת התקינות" על הבקשה שבפני, שכן בעתירת אסיר נבחנת החלטה מנהלית של שב"ס ואילו סמכות ביהמ"ש המחוזי בדונו בבקשה להאריך את משך החזקתו של אסיר בהפרדה, כמו הבקשה שבפני, היא סמכות ראשונית של ביהמ"ש עצמו ולא סמכות ביקורת על החלטות מנהליות של שב"ס (ראה סעיף 6 לפסק דינה של כב' השופטת נאור ברע"ב 8426/09 ואח' הנ"ל).

8.         מפסה"ד של ביהמ"ש העליון עולה שהוא עיין במעמד צד אחד בחומר המודיעיני וקבע ברישא סעיף 6 לפסה"ד כי " גם לעת הזו (7.12.10 - א.ט.), 15 שנים לאחר המעשה הנורא בו הורשע המבקש (המשיב בפני - א.ט.) מצביע החומר בכללותו על סכנה לבטחון המדינה מכך שהמבקש יפיץ את משנתו הקלוקלת בבואו במגע עם אסירים אחרים".

9.         גם אם לא ניתן להחיל על הבקשה את "חזקת תקינות מעשה המינהל", כטענת ב"כ המשיב, הרי עומדים בפני הדברים שנכתבו בסעיף 5 לתצהיר, שלא נסתרו בחקירתה הארוכה של המצהירה, אשר הביאו להחלטות בתי המשפט להורות על המשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד.

10.       דברי המצהירה לפיהם תוקפו של החומר המודיעיני, שעמד בבסיס החלטתו של ביהמ"ש העליון שניתנה זמן לא רב לפני החלטה זו, לא פג, לא נסתרה בחקירתה, גם אם המצהירה לא ידעה לפרט את משנתו של המשיב.

לא למותר לציין שעובר לדיון בבקשה קיבל ב"כ המשיב מב"כ המבקש פרפראזה של החומר המודיעיני וחזקה על ב"כ המשיב, שעשה הכל שיכול היה לעשות למען המשיב, שלו החומר כולו או חלקו יכול היה לבסס טענתו שאין כבר חשש שהמשיב יפיץ את משנתו הקלוקלת בקרב אסירים אחרים היה מסכים להצגתו בפני.

11.       כאמור, סג"ד בן דוד פוגל נחקרה ארוכות על תצהירה התומך בבקשת המבקש להמשיך את החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד.

            בפתח עדותה אמרה גב' בן דוד שהיא התבססה על חומר מודיעיני של שב"ס ושל שב"כ גם מעבר לתקופה של שלוש שנים האחרונות בהן היא משמשת קצינת מודיעין מחוז מרכז. התצהיר שלה נסמך בעיקר על חומר מודיעיני בכתב של השב"כ וכן על הערכה מודיעינית ומקצועית של שב"ס.

            להערכתה קיימת סכנה לשלומו ולחייו של המשיב מפני פגיעה ע"י אסירים אחרים, בין היתר כתוצאה ממעשי נקם. עצם העובדה שלא ניסו לפגוע במשיב מיוחסת לכך שהוא נמצא בהפרדה, וזאת לזכותם של גורמי שב"ס. לדבריה " אני עדיין דבקה וחושבת שיגאל עמיר זה איזה שהוא פאזל של מכלול, של אסיר ייחודי ביותר שלא דומה לשום אסיר אחר" (עמ' 37).